דוד ריינס

מסמך מתוך מקבץ מסמכים שנכתבו על ידי תושבי העיר, אל ועדת חינוך ותרבות של המועצה המקומית יהוד, ככל הנראה, על רקע הענקת מגן המתנדב.

חלק משורות הטקסט הראשונות – מכוסות בתמונה של ריינס

לכבוד

ועדת חינוך פדגוגית

מועצת – יהוד

תולדות חיים

יליד בסרביה שנת 1916, חניך בית ספר יהודי עממי ותלמוד

בן למשפחה עמידה סוחרי פרוות,

על מנת שלא לדפדף בעבר מר נקצר בדרך,

כאחד משארית הפלטה וחניך התנועה הציונית בחו"ל (גרדוניה)….

אני ואשתי לעלות לארץ למרות שהייתה לנו הפיד… לארה"ב התישבנו ביהוד בין ראשוני המתישבים ב-1948.

עם הזמן החלו להגיע ליהוד עולים מכל קצבי תבל, תורכיה, בולגריה, רומניה, יגוסלביה, תימן, פולין תוניס ועוד, והיה צורך ליצור קשר אחים בלי שפה משותפת ביננו, השתדלנו מעבר לכל להבין ולתת לבין בתנועות ידיים בשפה אילמת, ועשינו מעבר לכל.

חניכי התנועות יצרו עזרה מקומית, יצרנו עזרה בצרכניה, בקופת-חולים, בסדורי בתי-ספר וגנים, התנדבתי לתיקונים בבתי ספר וקופות חולים, בלי תשלום מסויים, הקמנו ועדי הורים, אספנו בגדים לילדים מעוטי יכולת,

הקמתי עזרה לנצרכים וכשגדל הישוב, והיה קשה לעבוד לבד גייסתי חברים לעזר ועד היום הקופה מתפקדת ועוזרת לכל דכפין.

עזרה לא קטנה נתתי במשך שנים לתזמורת הנוער ביהוד בהקמתה, כעוזר, כסבל, כמלווה, בכל עת שהיה צורך.

שמח אני שנפל בחלקי להיות אחד מבין אלה שתרמו ועזרו בהקמת הישוב בהרכה נכונה. השתתפתי כחבר במועצת יהוד עד לפרישתי.

מודה אני לאלה שלא שכחו להזכיר תורמים, מתרימים ומתנדבים,

פונה אני לדור הצעיר לקחת דוגמה כדי להיות לעזר.

בכבוד רב,

ריינס דוד.