יהודה קפויה

מסמך מתוך מקבץ מסמכים שנכתבו על ידי תושבי העיר, אל ועדת חינוך ותרבות של המועצה המקומית יהוד, ככל הנראה, על רקע הענקת מגן המתנדב

מאת – יהודה קפויה

בשנת 1950 כמה "משוגעים" לכדורגל – ביניהם אני – הקמנו את קבוצת הכדורגל של "הפועל" יהוד.

המשחק הראשון נערך נגד הפועל פתח תקוה, ואות משחק הופסק לשעה בזמן … היחיד שהיה לנו התפוצץ והיה צורך להביא כדור אחר מפתח תקוה.

מובן לכולם מה היו התנאים אז למשחק כדורגל כאשר הכל נעשה בהתנדבות מלאה ובתרומתם של משוגעי הכדורגל.

את פעילותי כשחקן הפסקתי כעבור שנתיים ומאז ועד היום עם הפסקות קצרות מאד הייתי חבר הנהלתה, גזבר, יושב ראש או כל תפקיד אחר שהוטל עלי ע"י חבריי באגודה.

להיות עסקן ספורט (ובמיוחד עזקן כדורגל) זאת חווית חיים מהולה בסיפוק ובאכזבות.

במשך פעילותי לאורך דור שלם היה לי הסיפוק העצום להיות יו"ר האגודה כאשר גביע המדינה בכדורגל הובא ליהוד ב- 1982.

הייתי שוטף לא פחות לאכזבה המרה שגרמה לירידת הקבוצה לליגה הארצית.

אעשה כל שביכולתי ביחד עם חבריי להחזיר את הקבוצה לליגה הלאומית בהקדם – האפשרי.

אני הייתי רוצה לסיים דווקא בסיפוק,

יש לי סיפוק מכך שאנו מגדלים דור של ספורטאים מתושבי המקום במספר ענפים שונים והם ממלאים כל הזמן את השורות של הקבוצות הבוגרות.

יש לי סיפוק מכך שתפקידנו החינוכי איננו מתפקידיהם של מתנ"סים, – מועדוני נוער או תנועות נוער אחרות, וההוכחה לכך היא 400 בני הנוער שרשומים באגודתנו.

ולבסוף היה לי הכבוד בנוסף לפעילותי הספורטיבית להמנות עם מקימי "הועד למען החייל" ביהוד במסגרתו הייתי פעיל כ-10 שנים בתפקיד גזבר.